מין, הון, און, ושלטון

תושבים יקרים, לאחרונה אנו עדים לכתבי אישום בעבירות מין נגד אישי ציבור – כגון נגד שר המשפטים לשעבר מר חיים רמון ונגד כבוד נשיא המדינה מר משה קצב וכל זאת בתוך מערכת של חקירות משפטיות וכתבי אישום כנגד נבחרי ציבור, חברי כנסת ושרים. במצב הנוכחי קיימת תחושה של הציבור כי קיימת פגיעה באמון הציבור במערכות השלטון ואנו מאחלים לכל אחד, לרבות כבוד הנשיא, כי תוכח בסופו של יום דבר חפותו.

 

חוק הטרדה מינית התשנח-1998 מגדיר בין היתר הטרדה מינית כך🙁א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה: (2) מעשים מגונים (3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות; (4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.

 

על הפגיעה הנובעת מהטרדה מינית נאמר במבוא להצעת החוק למניעת הטרדה מינית התשנז-1997 כך: “הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד. היא משפילה ומבזה את אנושיותו, בין השאר על ידי התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד.. הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים, ובכך היא פוגעת בשוויונן“.

 

בנוסף, קובע בית המשפט העליון בתיק פלילי 04 / 8515 מדינת ישראל נגלזר עופר כך: “את אופייה האמיתי של התנהגותו של מי שמיוחסת לו הטרדה, יש לפרש על רקע מכלול נסיבות המקרה והתנהגות הצדדים המעורבים באירוע הנדון. מכל מקום, מעשים או התבטאויות בעלי אופי מיני או רימוז מיני הנתקלים בהבעת התנגדות מפורשת וברורה מצד האדם שאליו הם מכוונים, אין ניתן לסווגם כמעשים ידידותיים גרידא“. נראה כי הניסוח של המחוקק הינו רחב מאד ועלול להוביל בקרב חוגים משפטנים קיימת דעה הרווחת לפגיעה בעקרון החוקיותובוודאות בקו הגבול שבין התחום הפלילי לתחום המוסרי שאינו פלילי, וקיימת תחושה כי דרושה ריביזיה חקיקתית פסיקתית וציבורית. לאור האמור לעיל נראה בעליל כי לציבור ולאזרח יש תחושה שההתערבות המשפטית והחקיקתית גלשה מעבר לסבירות ולמידתיות ויש בכך לפגוע בנשים ולגרום לפגיעה במעמד האישה – מרוב נסיון להגן נוצר מצב של חיבוק דבוזה טעון ליבון ודיון ובחינה מעמיקה.

 

לדעתי אין להקל ראש בטענות שהשמיע כבוד השניא, למרות שזה לא פופולארי יש לבחון בדקדקנות. לטענת הנשיא חברו התקשורת והמשטרה ואף רמיזות על עניין למשטרה והפרקליטות,הרי כי קיימת תחושה לא נעימה כי חלילה מיהרו המערכות לקפוץ למסקנות או כי מידעים מסויימים מהחקירה הודלפו הועברו לתקשורת באופן שמעורר סימן שאלה כבד על הקשר בין רשויות החוקרות והמעמידות לדין במדינת ישראל לתקשורת. היועץ המשפטי לממשלה התבטא באופן שמעורר תחושה כי רק מסקנה כי הוא יועמד לדין לנוכח העובדה כי ציין אין עשן ללא אשכלומר תחושה שהחקירה הייתה מונחית למגמה אחת להעמדה לדין – תוך פגיעה בכללי צדק טבעי ומה גם שיש לזכור שאף אחת לא הגישה תלונה, היחיד שהגיש תלונה זה הנשיא עצמו ולכך יש להוסיף שכל מי שנחקר נחקרו מיוזמת המשטרה, החמיאו לנשיא, ועדותן כבושה. מכאן שקלישות הראיות ואפסותן אין להקל ראש. השאלה האם המשטרה מסוגלת להגיע לתוצאה והתקשורת שעושה את עבודתה יצרה תשתית וכר נוח וחרצה את גורלו וזה מהווה עילה לאי העמדה לדין ואי העמדה לדין שכן לגבי כל נאשם אחר לא נעשה פסטיבל“. מותר להתעניין אך לא הנה כי כן, דווקא כאשר דובר בתלונת הנשיא בעניין סחיטה באיומים של אחת שלא התלוננה והתמקחה כמה כסף יקבל ושכרה שירותים של עוד שתנגח את הנשיא בתקשורת – הנשמע כדבר הזה? בכל מדינה מתוקנת מזמן אזרחית הייתה עומדת מול הליך משפטי שמנסה לסחוט כסף צריך להיות מזמן מאחורי סורג ובריח. מדוע לא הלכה בדרך המלך של הגשת תלונה – קוראים יקרים האם דרך כזו תשפטו אינה פסולה ונפסדת. יש לאפשר לחקירה ולמשטרה ולפרקליטות לנהל חקירה לא תחת זרקורי התקשורת. זה לא מה שקרה כאן. אפשר לחשוב או לחשוד שאנשים ירצו להתיישר עם דעות כאלו או אחרות, דבר המסוכן לזכויות אדם. לא קיבל הציבור כל מידע. ההתנהלות מעוררת תחושה לא נעימה של סימון מטרהושל חקירה עם עדויות מתוזמנות מוזמנות שבהן המשטרה הולכת לעובדות ומתלוננות פוטנציאליות כדי לעשות חקירות. מה דעתכם שהמשטרה תחקור את כל העובדות במדינה, היכן זה יתקיים. בשביל מה המשטרה צריכה לגשת אליהן, מה תחנות במשטרה לא היו פתוחות, אם היו מתלוננות והן צודקות יש לנקוט בכל חומרת הדין. או משיקולים שאינם תמיד עניינים לחלוטין ושל פגיעה בחזקת חפותו של אדם ועריכת משפט שדהבאופן שפוגע הלכה למעשה במראית פני הצדק בכל הליך משפטי עתידי ובעשיית הצדק המהותית בכל משפט עתידי.

 

האם ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה נותן הוראות למשטרה בפומבי ובתקשורת – האין זו הבעת עמדה עוד לפני שהוגש כתב אישום? האם ייתכן שיועץ משפטי לממשלה יתבטא באופן העולה כדי שיבוש מהלכי משפט: האם תתכן הטלת ספק באמיתות דברים מבלי לבדוק לגופו של עניין ולהתבסס על ראיות מוצקות? בארצות שונות פרסום מגמתי או לא הוגן על ידי הרשויות החוקרות בכלי התקשורת יכול לגבש לנאשם במשפטו הפלילי טענת הגנה מן הצדקשל ארי העמדה לדין.

לא ייתכן שהמשטרה נוקטת בשיטה של הזמנת תלונות מיוזמתה, או חיפוש מתלוננות פוטנציאליות, או מסעלאתר עובדות שעבדו, למשל, שנים בבית הנשיא, בסגנון מסע דיגולא על סמך תלונות שמגיעות ביוזמת המתלונן או המתלוננת. כך גם ניתן לבקר העלאת שאלות פוזיטיביות המופנות כלפי מתלונן פוטנציאלי בצורה מדריכה כגון האם הוטרדת/נאנסת עי אלמוני“.

 

אין להשלים עם מצב בו המשטרה עושה יד אחת עם התקשורת וחמורים הדברים במיוחד בכל הנוגע בעבירות מעין אלה עוד לפני שהורשע ואף לפני שהוגש כתב אישום. לעיתים יש לעצור ולבחון האם זוהי עלילת שקר או עלילה מופרכת או נגועה במניעים זרים. כמובן שאין להקל ראש בהגנה על זכויות ומעמד נשים בישראל, אך מנגד שומה לעמוד מול כולנו העקרון של חזקת החפות ושמו הטוב של אדם והחובה להרשיע רק כל אימת קיימות ראיות מוצקות המבססות הרשעה מעבר לספק סביר ולא במשפט שדה“. תהיה לו נבצרות זמנית ובסופו של יום הרי עליו להתפטר לאלתר ולא להאחז בקרנות המזבח ותוכח חפותו למען הגברת וביצור אמונו של הציבור בתמיכה וגיבוי אמון הציבור במערכות השלטון אשר נמצא בשפל בימים אלו וזאת לטובת עם ישראל, מדינת ישראל ערכיה וחוסנה ואנו תקווה כי נעבור בשלום את הטלטלה הקשה שאנו עוברים.

 

קיימת בעניינים אלו בעייתיות סבוכה יותר שכן המחוקק מאריך בעבירות מין, במקרים מסויימים, את תקופת ההתיישנות. מאידך, הרי עדות שנשמרה במשך שנים היא עדות כבושה. הנה כי כן, לעיתים אנו עדים לעדות כבושה אשר משמעותה היא כי נכבשה משך שנים רבות ואמינותה אפסית כך הוכרז כבר מימים ימימה בבית המשפט העליון, המשמשת כעדות מהותית מאד בתיק הטרדה מינית. כך אמר בית משפט בעניין עפ 00 / 5874 לזרובסקי נמדינת ישראל: “כבישת עדות במהלך תקופה ארוכה עשויה להתלוות משמעות ראייתית המפחיתה את משקלה, שכן אך טבעי הדבר כי לרוב, מי שכובש את עדותו, חשוד על דבר אמיתותה. כל זאת נכון באין הסבר סביר בפי העד לסיבת שתיקתו עת ארוכה“.

דעתנו אינה נוחה, בלשון המעטה, כי נשיא, ראש ממשלה, שרים, וצמרת המדינה נמצאים תחת אזהרההאם זו קלות דעת של רשויות החקירה? ישנן דעות לכאן ולכאן.אני סבור כי האיזונים נגזרים כולם מדמותנו כמדינה יהודית דמוקרטית“. אף בתוך סבך הפרשיות אל לנו לחדול מייעודנו כאור לגוייםולהתנהל בתבונה תוך שמירה על זכויות אדם ותוך איזון עדין בין ערכים, זכויות יסוד, ושמירה על דמותה של מדינת ישראל.

 

שלכם בכבוד רב,

דר שמואל סעדיה עוד

יור תנועת הרצליה למען תושביה

 

המערכת: דר שמואל סעדיה, עוד הינו בעל משרד עורכי דין פעיל בתל אביב, מומחה לזכויות אדם, יור תנועת הרצליה למען תושביה.