תקופה קשה עברה בימים אלו על אזרחי מדינת ישראל באירועים הבטחוניים שתחילתם, בסבב הנוכחי, בארוע הטראגי והכואב של הרצח הנתעב של שלושת הנערים נפתלי, גיל עד ואייל הי”ד על ידי מרצח בן עוולה וסופם במבצע “צוק איתן”.
אנו מחזקים את ידי צה”ל וכוחות הביטחון העושים מלאכתם נאמנה ומקצועיות , כמו גם את אזרחי המדינה המגלים חוסן, משמעת, עמידה איתנה, קיום הנחיות פיקוד העורף וסבלנות בימים אלו – באופן המהווה ערובה להצלחת המבצע עד להשגת כל מטרותיו.
מדינת ישראל כולה, מהדרום ועד הצפון, הפכה חזית אחת, תחת מתקפת ארגון טרור רצחני , שהוא חלק מציר הרשע העולמי, אשר ירה ויורה, ללא הרף, במשך ימים רבים ולמעשה במשך שנים, טילים על מדינת ישראל תוך ניסיון לפגוע באזרחים חפים מפשע.
שום מדינה ריבונית בעולם אינה יכולה להשלים, ולא הייתה משלימה, עם פגיעה מתמשכת, במשך שנים, באזרחיה וירי בלתי פוסק על אזרחיה ועל עריה. תושבי שדרות “עוטף עזה” אינם אזרחים סוג ב’ ואין ולא היה מקום להיות שווי נפש לפגיעה מתמשכת חמורה בהם, ועל אחת כמה וכמה כאשר כעת כל המדינה כולה היא “עוטף עזה” .
למרבה הצער, בעולם לא רואים נכוחה מצב עניינים זה, באופן אשר אף מזכיר את האמור בפרשת בלק שאותה קראנו זה לא מכבר:
” הן עם לבדד ישכון”
דוד מלך ישראל, בכוח הדבקות, הנחישות והאמונה ניצח את כל המלחמות שניהל- שמונה עשרה במספר. אם אף אנו כעם וכחברה נהיה נחושים, מאוחדים ובטוחים בצדקת דרכנו נוכל להכריע את קני המחבלים ולמגר את הטרור. הדבר הוא אפשרי – והרי כך ממשלת ירדן הצליחה למגר את קיני המחבלים בשטחה ב”ספטמבר השחור” בשנות השבעים, וכפי שמצרים נלחמת בארגון הטרור של ה”אחים המוסלמים” – שהם אף אזרחי מצרים. כך כפי שבסוריה הצליחו להביא לפירוקה מנשק כימי – הכל כחלק מחובת מדינה להגן על אזרחיה.
יש לנהוג ביחס למחבלים, ללא שום רחמים, ולפי אמת המידה של “הקם להרגך השכם להרגו” ולעשות דין ” במחבלים ועוזריהם” לפי אמת המידה של החוק לעשיית דין “בנאצים ובעוזריהם”, ולפי מגילת אסתר ודברי המן הרשע:
“להשמיד להרוג ולאבד”
כפי שהבעתי עמדתי בטור בעבר הרי, לאחר מאבק נחוש למיגור קיני הטרור, זו אף שעת כושר להחזיר ולהעביר את רצועת עזה לריבונות ושלטון מצרים כמתבקש ומתחייב מדיני המשפט הבינלאומי.
הפסקת אש כעת תהווה טעות קשה ביותר. עלינו לפעול במלוא העוצמה, למצות את המבצע הצבאי, כדי למוטט, או לכל הפחות לפגוע באופן אנוש, ביכולותיו הצבאיים של החמאס. המשוואה של “שקט תמורת שקט” אינה אלא משוואה מוטעית וכוזבת, ובמהותה היא הסגת כוחותינו, באופן שיוריד לטימיון את ההשגים הצבאיים שהושגו עד כה, ישוב ויפגע בכוח ההרתעה של מדינת ישראל, ולמרבה החומרה יאפשר לחמאס להשאר עם יכולותיו, להתחמש שוב ולפתוח בסבב נוסף, כמו קודמיו, בתוך חודשים ספורים, עם יכולות משופרות ועם טווחים משופרים – אל לנו ליתן למצב זה לקרות.
“הפסקת האש” היחידה היא כי יש לגרום לארגון הטרור החמאס להפסיק את האש ולפרקו, באופן מוחלט, מהיכולת לירות וליצור “אש”.
בכל הכבוד ליוזמה המצרים – הרי אל לנו להסתמך על המצרים ובעניין זה יפים ונכונים דברי הנביא ישעיהו על מצרים ( ישעיהו פרק לו):
“הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם”
על ישראל לסיים את המלאכה עד תום. זו זכותנו וחובתנו, באופן המוכר אף במשפט הבינלאומי, להגן על עצמנו ועל אזרחינו מול מתקפת טרור מתמשכת.
כפי שחברי קבינט, אנשי בטחון, ורבים אחרים, הביעו דעה נחרצת וברורה הרי בצורה עלינו להפעיל, במלוא העוצמה, כל יכולת צבאית, מהאוויר, מהים וביבשה כדי למגר את ארגון הטרור. בד בבד עלינו כחברה להניח את כל חילוקי הדעות מאחור, להמשיך באותה העוצמה והחוסן שהפגין העורף עד כה ותוך חיזוק ידי כוחות הבטחון – כך, ורק כך, נכריע את ארגון הטרור הפוגע בנו ונכריעו.
של
