גישור חובה – אזרח ורשות מקומית

להווי ידוע כי עיריית הרצליה הינה בין הערים המובילות בישראל בהגשת תביעות וניהול התדיינויות משפטיות מול תושבים ובכלל כך בענייני ארנונה, מים, ביוב והטלים שונים, ולמרבה הצער אלפי תביעות משפטיות מוגשות, חדשות לבקרים, נגד תושבים בעיר.
בגין כך אף מוציאה העירייה, מתוך הקופה הציבורית, סכומי עתק לסוללות עורכי דין חיצוניים בקדנציה – ניתן לחשב באמדנה במאה מיליון ₪ – אשר מייצגים את העירייה בהליכים המשפטיים הנ”ל, דבר שמעמיס נטל כבד ומיותר על הקופה הציבורית.
הדבר אף יוצר חוסר צדק, וחוסר שוויון, שכן במקרים רבים מוצא עצמו האזרח, בהעדר יכולת כלכלית להעמיד לעצמו ייצוג משפטי הולם, מול סוללת עורכי הדין של העירייה, באופן הפוגע הן בצדק והן במראית פני הצדק, ולחילופין צריך לשכור שירותים של עורכי דין – דבר שיעלה לו עשרות אלפי ₪ .
לעניות דעתנו יש להטיל חובה על הרשות, מכוח חובתה המשפטית לפעול כנאמנת ושלוחת הציבור בהגינות, סבירות, מידתיות, לפנות תחילה להליך גישור לבר משפטי חובה, על מנת לברר, בהדברות, את העניין מול התושב, וזאת כתנאי וקודם להגשת תובענה משפטית וקודם לנקיטת הליכים לפי פקודת המיסים גבייה – פקודה מנדטורית דרקונית שנייחד עליה בע”ה את הטור הבא.
ראוי כי הליך הגישור יתקיים בפני מגשרים אשר בהם ישב נציג התושבים, נציג העירייה , ויו”ר הוועדה – עורך דין במקצועו, ויתקיים בירור , באופן של גישור, על חשבון העירייה.
הליך גישור חובה כזה טומן בחובו יתרונות רבים הן לתושב והן לראשות. ראשית, הוא יאפשר בירור נכון, כן ואמיתי של המחלוקת בין העירייה לתושב בפני פורום מאוזן ואובייקטיבי. שנית, הוא יחסוך עלויות עצומות רבות לעירייה – של סוללות עורכי הדין וייחסך נטל עצום על הקופה הציבורית. שלישית, הוא ימנע את חוסר הצדק והשוויון הנובעים מחוסר יכולת האזרח להעמיד לעצמו ייצוג משפטי הולם. רביעית, הוא ימנע את נקיטת ההליכים מכוח פקודת המיסים גבייה טרם בירורם כדבעי – נוהל שזכה לביקורת נוקבת מאת ערכאות משפטיות. חמישית, האזרח ימצא רשות “עם הפנים לאזרח” עם גישה הוגנת וידידותית ולא מתנכרת.
סעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד – 1984, מגדיר את הגישור באופן הבא: “הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו”. תפקידו של המגשר, מוגדר באותו סעיף כך: “מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי”.
לכן, מזה זמן רב אנו קוראים לכינונו של מוסד גישור חובה כאמור ועיגון העניין בחקיקת חוק עזר מתאימה או באמנה בין הרשות לאזרח או בפעולה חד צדדית של הרשות, ורואים בטור זה אף כפנייה למחוקקים – חברי מועצת העיר הנכבדים , או החלטה מנהלתית של ראש העיר גב’ יעל גרמן הנכבדה, בתקווה כי מוסד זה יקרום עור וגידים וישרת את טובת תושבי העיר מחד והעירייה מאידך.