שכונת שביב – יד התשעה

מזה שנים רבות תנועת הרצליה למען תושביה זועקת על ההזנחה, העדר תשומת לב  בשכונה  אשר בתיה ישנים ורעועים, בנויים בצפיפות רבה    וכל  תושביה חשים כאזרחים סוג ב’ –ללא בתי מגורים ראויים,   ללא תשתיות הולמות, ללא שירותים  בסיסיים הולמים. תנועת הרצליה למען תושביה   נאבקה  ונאבקת על הקמת   סניף דואר,   סניף קופת חולים,    מוסדות חינוך הולמות,  כמו גם תחבורה כדבעי למרכז העיר וממנה.
רצונה של העירייה    לבצע “תיקונים  קוסמטי” בשכונת שביב   נתקל בתנגדות התנועה ופעיליה.  לא לילד הזה פיללה שכונה קשת יום,  מוזנחת, שאינה מקבלת תשומת לב,  ואשר גובלת בעיר הכי מודרנית – רעננה. מדובר בשכונה של מבנים ישנים, תשתית של המאה הקודמת,  ואשר דורשת טיפול יסודי  מהשורש, ולא טיפול קוסמטי.
סברנו כבר שנים, ועודנו סבורים, כי  את שכונת שביב יש להרוס מהייסוד ולבנות מחדש, באופן אורבני הולם, ראוי, עם תשתיות, ולא בכדי   כבר שנים  אנו נאבקים כי ראוי לעשות “טיפול שורש” בצורה של תוכנית של  פינוי בינוי ולא בשום תיקון קוסמטי אחר.
בתוך כך, ומן הכלל אל הפרט נאבקה תנועת הרצליה להקמת מועדון נוער ברחוב הר סיני בשביב,  כך נאבקה התנועה עבור בית הכנסת “מינכן”  אשר  משמש קהילה יקרה  בשביב, אשר   נוסד בידי מייסדי השכונה ופעילים בה – ובכללם   משפחת שלום ג’אנח   היקרה,   דאגה לבית הכנסת של עולי איראן,    מאבק להקמת מתנסים וקיום חוגי העשרה בשכונה,  מאבק למען  הקמת בית ספר דתי ועוד. התנועה אף  נאבקה  לפטור מהטלים שהושתו  על תושבי רחובות  מעפילי מרוקו  השומרון ורחובות נוספים,
נאמר “היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה” –  ונראה כי  הדברים האמורים כוחם יפה לגבי שכונה דתית מסורתית המגדלת תושבים  לתפארת, שמדינת ישראל ותושבי העיר הרצליה יכולים להתגאות בהם ובאופן התנהלותם באיפוק, באחריות, בממלכתיות ובערבות הדדית.